אנחנו לא מאמינים שהפעם זה אתה.
כל כך הרבה הספדים כתבת ושבת וכתבת לחברים שהיו.
כל כך ידעת ללוות חברים שיקיריהם הלכו.
כל מה שנגיד עכשיו לא יבטא מספיק את מי שאתה , את מי שהיית,
וכל מה שנכתוב, אתה וודאי היית כותב טוב יותר
היום עומדים כאן המשפחה והחברים שלך,
וכבר חסרים כל כך החוכמה, השקט, הנועם והחוזק הזה שלך.
אמרת שעצוב למות באמצע התמוז אבל שאתה תמות בסיוון,
גם אמרת שהיו לך חיים טובים
תודה שנתת לנו להיות חלק מהם
זכינו להיות איתך
ואם רק היינו זוכים להמשיך בזה, עוד קצת, עוד רגע, עוד שנה...
לא מזמן שאלה אותי חברה אשקלונית, אם התחתנת עם מישהי שראויה לך.
אתה הרי יודע שהיית מיתוס עוד בחייך.
אמרתי שכן ועוד לא ידעתי עד כמה.
בחרת לחיות ובחרת למות ליד ליאת,
אני לא יכולה לחשוב על מישהי מדהימה ומתאימה יותר
שעכשיו נשארה לטפל בפקדון היקר שהשארת, בשלושת ילדיכם הנהדרים.
ואנחנו נסתפק בזכרונות
וננצור כל אחד ואחד מהם.
אוצרות יקרים שאנחנו מבטיחים להעביר לעידו לנגה ולאמיר
נספר להם מי היית וכמה היית מדהים
נספר להם כמה הצחקת אותנו
וכמה ידעת לחזק כשהיה קשה
נדבר בך
אנחנו מבטיחים, למרות שלא ביקשת
תודה שהיית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה