וואוו,איזה סרט הורס.
ואני הפעם אמרתי,יש לי כבר וותק,אני לא אכתוב,אני רק אדבר.
לא יודעת אם זה היה רעיון טוב...
קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה למי שמארגן את היום הזה.
קודם כל לשאול ולכל הצוות.
אני חושבת שזה דבר מדהים.
וזו הדרך הכי יפה שיכולה להיות, להנציח את רונן,תיכף אני גם אסביר למה.
אז אני מאוד מאוד שמחה שאתם ממשיכים לקיים את זה,ומתרגשת ושמחה שגם עידו הסכים לבוא איתי השנה.
השנה,עוד חודש,אנחנו נחגוג למוטקה וציונה 50 שנות נישואין,אז רציתי בהקשר הזה,
לספר,ככה להיזכר ב3 תכונות של רונן שאני מאוד מתגעגעת אליהן,
והן באמת מאוד נדירות כמו ששאול אמר נדירות היום בנוף.
ואני חושבת שהתכונות האלה הן...
כשהיכרתי אותו הוא כבר היה כזה,שזה היה לפני הרבה שנים,
ואני חושבת שהוא קיבל את זה גם בבית של מוטקה וציונה,שזה היה בית מאוד ערכי.
וגם בסביבה שהוא גדל בה באשקלון.
אני לא יודעת אם יש עוד מקומות כאלה, היום בארץ שלנו.
אז רציתי להזכיר שלושה דברים
הראשון שזה קשור ליום העיון,במיוחד ליום העיון היום,שרונן מאוד אהב ללמוד.
זה ממש מבחינתו אולי חוץ מכדורגל הוא הכי אהב.
הוא תמיד הוא קנה המון סיפרי היסטוריה,והיה שם אותם ליד המיטה.
הייתי צוחקת עליו שזה לא נכנס לבד...
צריך גם לקרוא את זה.
אבל כשהוא היה מגיע למיטה הוא היה נורא עייף,אז הוא לא ממש הצליח לקרוא.
אבל כל פעם הוא היה מרפרף,קורא איזה עמוד או שניים ומרגיש ככה שהוא לומד היסטוריה.
הוא תמיד הצטער שהוא לא יכול ללמוד יותר היסטוריה
והיום עיון היום הוא בנושאים היסטוריים אז אני בטוחה שזה היה מאוד מרגש אותו,ככה... מעניין אותו.
והוא גם למד שפות.
הוא מאוד אהב ללמוד שפות.
הוא שנים למד צרפתית,במרכז ללימודי צרפת.
זה משהו שפשוט היה אחרי העבודה,הוא היה לומד שפות.
כשאני עברתי עכשיו דירה,עשיתי סדר,
מצאתי כל מני אוצרות,גם באזכרה הראתי.
מצאתי פה מחברת,אני פשוט משתמשת בה,זאת המחברת שלי.
וזה מילים באנגלית,שרונן כתב עם התרגום שלהן.
אני לא יודעת לאיזה עניין.
לא לפי הABC.
זה פשוט....
consilation,apesomenen....
לא מילים שאני מכירה.
אבל פשוט יש פה כמה וכמה עמודים של מילים.
אני כבר לא הכרתי את זה,אבל אני משערת שהוא פשוט רצה לדעת אנגלית יותר טוב אז הוא כתב מילים באנגלית ותרגם אותן.
ובשנים האחרונות הוא למד ערבית,גם בבית שמואל,בחוג.
אני הסכמתי לו אחרי צהריים אחד בשבוע ללכת לחוג.
אז זה החוג,הוא למד צילום וערבית,קורס מתחילים ומתקדמים.
הוא מאוד אהב שפות והשקיע בזה.
אבל אני חושבת שהוא פשוט אהב ללמוד,ומבחינתו זה היה משהו שהוא יכול ללמוד.
וגם מוטקה לומד אנגלית.
נכון ?
הוא יודע 8 שפות
אז רונן היה בדרך,רונן ידע רק 4.
וגם ציונה נוסעת ללמוד על המוח כל שבוע בת"א.
זה ערך שמקבלים בבית.
אני מקווה שגם הילדים שלי יקבלו את הערך הזה,למרות שהם רק שומעים על רונן ולא חווים אותו.
הדבר השני שרציתי להגיד עליו,הוא באמת היה צניעות.
גם שאול אמר על זה.
זה גם ערך שאני מנסה להעביר,זה מאוד קשה.
רונן באמת חשב שזה ערך להיות צנוע,מבחינה חומרית אני מתכוונת,קודם כל.
למשל,לא היה לו אוטו,והוא לא רצה אוטו.
כל פעם אמרתי,אולי ניקנה לך אוטו,זה סיוט,האוטובוסים והרכבת,ובירושלים כל יומיים יש איזה משהו,ומתבטל ה...
לא,הוא נוסע באוטובוס כאחד האדם.
יושב עם כל האנשים,משוחח עם האנשים באוטובוס.
אח"כ נסע ברכבת,הוא לא צריך אוטו.
למה משפחה צריכה שתי מכוניות ?
הוא לא הבין מ...
זה לא היה נראה לו משהו שבן אדם צריך אוטו.
יש אוטו אחד,לך יש אוטו,את לוקחת את הילדים,והוא נוסע באוטובוס.
והוא אהב את זה,אני חושבת.
מבחינתו לנסוע באוטובוס זה היה עניין.
שוב זה קשה,זה לא כ"כ קיים היום אני חושבת.
והוא לא כ"כ זקן ,רונן.
זה משהו ש... גם הצניעות הזאת והסתפקות במועט,ובמתינות.
רונן היה אומר : אני ,עד שקיבלתי אטארי לבר מצווה,אני שנים חלמתי שיהיה לי אטארי.
והוא היה אומר : זה טוב להשתוקק למשהו,לא צריך מיד להגשים,טוב להשתוקק.
אח"כ כשכבר היה לי אטארי,נמאס לי מזה אחרי כמה חודשים.
אבל כל השנים שרציתי אטארי...
זה גם דבר שרציתי ככה להזכיר,כי זה באמת דבר מיוחד,אני חושבת.
והלוואי שיכולתי להעביר את זה היום,בתרבות החומרנית שאנחנו חיים.
והדבר השלישי שרציתי להזכיר אחרון,שגם אני חושבת הוא קיבל בבית.
רונן היה מסור לעבודה באופן ש...מאוד הרגיז אותי.
אתם ראיתם פה תמונות מטיולים שהיינו בחו"ל.
אז אכן היינו בחו"ל כמה פעמים,אבל אף פעם לא היינו יותר מ11 ימים.
פעמיים הוא הסכים לחופשה של 11 ימים,ושאר הזמן זה היה שבוע או 4 ימים.
והיינו באמת הרבה שנים,והרבה שנים לא היו לנו ילדים,זה לא בגלל הילדים.
וחברים שלנו נוסעים לחודשים לכל מני מקומות,ומה אני כבר מבקשת,שבועיים שלושה ?
לא,11 ימים.
למה 11 ימים אתם יודעים ?
כי אז אתה לא מפסיד שבועיים עבודה.
אתה מפסיד שבוע,אבל בשבוע השני את כבר מגיע,בסוף השבוע השני אתה כבר מגיע.
או להיפך,נניח אתה מתחיל את השבוע הראשון,ואז טס
יש רק שבוע אחד שאתה לא נמצא בו במשרד,לא יותר.
ככה זה בנוי 11 ימים.
14 ימים,זה כבר פעמיים,הוא אמר זה מוגזם לא להיות שבועיים,הוא לא יכול היה לקבל את זה.
אז ככה,כל התמונות צולמו בטיולי בזק כאלה קצרים.
הגחנו לאיזה מקום,היינו קצת וחזרנו.
אז ככה זה היה,וגם דברים כאלה אין הרבה בימינו.
אז אנחנו מתגעגעים.
אני אוהבת להגיד שלפני 3 שנים רונן נפטר,ומאז גם המשטרה וגם אני לא מתאוששים...
אז תודה לכם,ואני מקווה שנהניתם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה