וידאו : ציפי דוד-גולדברגר ביום עיון ליועמ"שים 2019
ציפי דוד-גולדברגר היא סנ"צ בדימוס.
מי שהיתה,בין יתר התפקידים שהיא מילאה במשטרה גם היועצת המשפטית של מחוז ירושלים,
ומי שבזכותה למעשה זכינו ברונן כיועץ משפטי של בירושלים.
ציפי בבקשה.
תודה רבה שהזמנתם אותי.
שומעים אותי ?
טוב.
להיות פה זה גם עצוב וגם משמח.
משמח לראות את כולכם.
ועצוב לא לראות את מי שאנחנו בעצם כאן לזכרו.
אני אפתח בציטוט.
קודם כל לפני שאני אתחיל,
מי הכיר פה את רונן?
נורא מעניין.
אוקי,אז כשליש מהאנשים.
אז אני אדבר בעיקר לשני שליש שלא הכירו אותו.
ואני אפתח קודם בציטוט.
ציטוט של א.ד גורדון.
" בני אדם רוצים לכבד את ההולך ולא ישוב.
הרי הם צריכים להביא בחשבון כי זה שהולך איננו עוד.
כל מה שהיה "הוא" עבר אל בית האוצר,
אל בית היצירה העולמי ונכנס בצירופים וביחסים כאלה שאין לנשארים בחיים תפיסה בהם.
לפניהם סוד עולמי, והם צריכים להתייחס אליו כאל סוד עולמי.
ואם הם רוצים לכבדו, אין לו כבוד אלא בשתיקה.
יתייחד לו כל אחד בפינתו, בסתר נשמתו, יהרהר או יבכה במסתרים על גורלו של ההולך ועל גורל האדם בכלל. האם זה לא די?
כך הייתי נוהג, כיבדתי את כל ההולך בשתיקה, וכך הייתי רוצה שיתנהגו עמי.
הרוצים לכבדני – יכבדוני בשתיקה".
אני חושבת שהציטוט הזה מאוד מאפיין את רונן,
כי הוא היה יודע שאנחנו כאן מתכנסים ומדברים עליו הוא היה פשוט "מפזר את האספה" ...
אז לכל אחד יש את הרונן שלו,ולי יש את הרונן שלי.
רציתי ככה לספר לכם כמה אנקדוטות מחיי היום יום שהיו לנו במשרד.
אז אני לא אעשה את זה באופן מסודר ושיטתי,אלא איך שזה עלה לי לראש.
חלק מהדברים כבר אמרתי בימים הראשונים של הימי עיון,
אבל אני סומכת על זה שאתם לא זוכרים...
הייתי רוצה לסיים בשיר קצר של יהודה עמיחי
"וכל אדם הוא סכר בין עבר לעתיד.
כשהוא מת נשבר הסכר והעבר מתפרץ לתוך העתיד
ואין מוקדם ומאוחר. והזמן הוא זמן אחד
כמו אלוהינו, זמננו אחד".
אז תודה רבה לכם
ציפי דוד-גולדברגר היא סנ"צ בדימוס.
מי שהיתה,בין יתר התפקידים שהיא מילאה במשטרה גם היועצת המשפטית של מחוז ירושלים,
ומי שבזכותה למעשה זכינו ברונן כיועץ משפטי של בירושלים.
ציפי בבקשה.
תודה רבה שהזמנתם אותי.
שומעים אותי ?
טוב.
להיות פה זה גם עצוב וגם משמח.
משמח לראות את כולכם.
ועצוב לא לראות את מי שאנחנו בעצם כאן לזכרו.
אני אפתח בציטוט.
קודם כל לפני שאני אתחיל,
מי הכיר פה את רונן?
נורא מעניין.
אוקי,אז כשליש מהאנשים.
אז אני אדבר בעיקר לשני שליש שלא הכירו אותו.
ואני אפתח קודם בציטוט.
ציטוט של א.ד גורדון.
" בני אדם רוצים לכבד את ההולך ולא ישוב.
הרי הם צריכים להביא בחשבון כי זה שהולך איננו עוד.
כל מה שהיה "הוא" עבר אל בית האוצר,
אל בית היצירה העולמי ונכנס בצירופים וביחסים כאלה שאין לנשארים בחיים תפיסה בהם.
לפניהם סוד עולמי, והם צריכים להתייחס אליו כאל סוד עולמי.
ואם הם רוצים לכבדו, אין לו כבוד אלא בשתיקה.
יתייחד לו כל אחד בפינתו, בסתר נשמתו, יהרהר או יבכה במסתרים על גורלו של ההולך ועל גורל האדם בכלל. האם זה לא די?
כך הייתי נוהג, כיבדתי את כל ההולך בשתיקה, וכך הייתי רוצה שיתנהגו עמי.
הרוצים לכבדני – יכבדוני בשתיקה".
אני חושבת שהציטוט הזה מאוד מאפיין את רונן,
כי הוא היה יודע שאנחנו כאן מתכנסים ומדברים עליו הוא היה פשוט "מפזר את האספה" ...
אז לכל אחד יש את הרונן שלו,ולי יש את הרונן שלי.
רציתי ככה לספר לכם כמה אנקדוטות מחיי היום יום שהיו לנו במשרד.
אז אני לא אעשה את זה באופן מסודר ושיטתי,אלא איך שזה עלה לי לראש.
חלק מהדברים כבר אמרתי בימים הראשונים של הימי עיון,
אבל אני סומכת על זה שאתם לא זוכרים...
- יום אחד קיבלתי טלפון ממערכת הביטאון של לשכת עורכי הדין. הם ביקשו לראיין את רונן ואותי כדי לעשות כתבה מקיפה על הייעוץ המשפטי במשטרת מחוז ירושלים. הרעיון דווקא נראה לי.... אבל אמרתי להם שאני צריכה להתייעץ עם רונן. כשהצגתי ההצעה בפני רונן, רונן נחרד ממש. ה'לא' שלו היה באל"ף רבתי. זה נראה לו מיותר לחלוטין. ממש חשיפה מיותרת. הרעיון כמובן נגנז.
- רונן הרבה לסייע לשוטרים גם בכל עניין אישי. כתובת אמִתית בשעת צרה ומצוקה.כשנתקל בעוול הוא לא שקט ולא נח עד שהוא הצליח למגרו. רונן ידע שהמלחמה בממסד היא מלחמת "התשה" שבה אסור להרים ידיים. רונן הושיט את הסיוע גם אם הוא נדרש בשל כך להישאר שעות נוספות במשרד. הנה ליאת מהנהנת, זה פשוט היה תענוג לראות את המסירות שלו,המלאה לשוטרים,בעיקר לשוטרים הפשוטים שנקלעו למצוקות אישיות,לוא דוקא בתחום יחסי העבודה.
- רונן "קיבל" אותי לעבודה ולא אני אותו. אנחנו נפגשנו לפחות 4 פעמים עד שרונן אמר לי כן. אני נשביתי בקסמיו מיד. היה לי ברור כבר כשראיתיו בראשונה שאשמח מאוד אם יאות לעבוד לצידי. מה שהדהים אותי שבדיעבד נודע לי שלילך,שאני לא רואה אותה פה היום,היא בעצם חברת ילדות שלו. ולילך ואני עבדנו ביחד מאוד מאוד צמוד,היינו שתי הנשים היחידות בפורום הערכת מצב של מחוז י"ם,חלקנו הרבה דברים משותפים,והוא לא הרשה לה לומר ולהכיר אפילו במילה אחת ...הוא רצה שאני אתרשם ממנו באופן הכי נקי. אז באמת איפה יש עוד אנשים כמו האיש ההוא. זה באמת מדהים בעייני,כי אני מודה שזה סטנדרטים של ערכים מאוד גבוהים.
- במשטרה יש את עניין ההערכה התקופתית. כל מפקד אמור להעריך את פקודיו אחת לשנה במספר פרמטרים. בהערכה הראשונה שעשיתי לרונן, בחלק של ההיבטים החיוביים לציון, כתבתי לו, בין השאר, שאני אוהבת את שמחת החיים שבו. רונן השיב לי בחיוך ובמבט עמוק וחודר שאני כנראה לא מכירה אותו מספיק.
- בזכות רונן התחלתי להתעניין גם בהפועל אשקלון. אנחנו בית"רים,סבי עליו השלום מהלח"י,המשפחה הלוחמת,
אבל הילדים שלי כמובן נשאבו מהר מאוד להיות אוהדי הפועל אשקלון.
הרבה עם גילי ככה דיבורים סביב הנושא הזה.
- רונן איכשהו תמיד היה מאַחר, אבל מאלה שלעולם לא יכולת לכעוס עליהם בשל כך. כשהוא היה נכנס למשרד מיד באחת התמלא החלל במטען חיובי ונמלא שמחה. דבר זה אפשר לי לעבוד במשרד שעות רבות מבלי להרגיש שהן חולפות.
- היו לי שלושה ילדים קטנים בבית כשהייתי היומ"ש,ותמיד הדילמה הזאת שאנחנו כנשים חוות אותה ואולי גם אבות,של המתח בין חיי העבודה וחיי הבית.
מעת לעת הייתי מקבלת טלפון מהבית ובו דווחתי על המכות משולחות הרסן שהרעיפו בניי הקטנים זה על זה. רונן היה עד לשיחות הללו ולהשפעתן הרעה עליי. הבהלה שלי נכנסה לפרופורציה בזכותו של רונן.
כל זאת בזכות סיפוריו על הקטטות שהיו לו עם גילי ופזית. או אז נרגעתי ואמרתי לעצמי זה לא רק אצלי בבית,זה קורה במשחות הכי טובות.
- רונן הביא עמו מבט רענן למשרד הייעוץ המשפטי. את המבט של האזרח.
אני הגעתי מהפאן הפלילי, והיה לרונן מבט מאוד חד,בהיר,רחב על הנושאים האזרחיים של המשפט של היעוץ המשפטי.
- רונן היה חובב מושבע של השפה העברית. גם אני.
רונן רצה להרחיב את הידע שלו בתחום. לצערנו זה לא הסתייע.
- כשהתפצלו דרכינו המקצועיות אמרתי לו שעכשיו אני ממש-ממש מבינה את האמרה של חז"ל לפיה אין אדם מתקנא בבנו ובתלמידו. כל כך שמחתי כשהצלחתו הייתה גדולה משלי.
והאמרה הזאת ישבה לי ככה עמוק עמוק בפנים. - אני רוצה להגיד לכם ככה כמה משפטים לפני שאני אסיים,
נגיד שרונן היה כאן במקומי,ואנחנו עכשיו בהר הרצל,מה הרצל אמר?
אז מה רונן היה אומר? אם הוא היה כאן,ומנסה לתת לכם טיפים לעבודה יום יומית,מתוך מה שהיה רונן.
אז אולי זה קצת יהירות מצידי,אבל אני אנסה בכ"ז לומר אותם. - קודם כל תהיו דוגמה אישית,
גם בשיחות,כל מפגש שלכם עם אנשים.
אני חושבת שמה שהיה יפה מאוד ברונן,זה שהוא היה נוכח תמיד במאה אחוז עם הבן אדם שהיה מולו.
אז תהיו נוכחים,עם אנשים שאתם לידם. - במילוי התפקיד שלכם,לו רונן היה פה,הוא היה אומר תזכרו תמיד שאתם שוטרים,ושוטר נוצר למען האזרח,ולא ההיפך.
זה התפקיד של המשטרה,זה התפקיד של השוטר,להיות למען האזרח. - רונן היה אומר לכם גם אל תתיראו.
להיות יועץ משפטי,ביעוץ משפטי נקלעים להרבה מצבים מביכים.
לא תמיד נעים לאחרים לשמוע מה שיש לכם לומר,הרבה פעמים תהיו בעמדת מיעוט.
אל תתיראו.
אל תחששו מהאדם,פשוט תהיו ישרים,ותמלאו את התפקיד שלכם ביושרה. - הוא היה אומר לכם גם תרבו דעת.
תרחיבו,אל תתמקדו רק בסוגיה,תרחיבו מעבר לגבולות המצומצמים של הסוגיה.
- מה שהיה מאוד כיך לעבוד עם רונן,זה שבאמת קודם כל ביררנו את המושגים,של כל סוגיה,הדיוק,הבהירות.
כי ברגע שיש בהירות של המושג,אז התודעה שלך יותר נקיה,ואז באמת קל יותר להבין מה צריך לעשות.
וכאן אני מרשה לעצמי ככה לתמוך את הדברים,במה שמרטין בובר אמר,
שתכליתו הראשונה של הלימוד,תכלית שזיקתה אינה פוסקת לעולם,היא בירור המושגים.
אנחנו במשפטים ממש חייבים לעשות את זה.
ובבור עצמו נעזר בקונפוציוס שאמר,
מקום שהמושגים אינם נכונים,הדיבורים אינם הולמים.
וכשהדיבורים אינם הולמים,המעשים אנם נעשים.
אז אנא היו מדויקים ובררולעצמכם באמת מה הנושא.שעומד פה לדיון. - ובפרפרזה של דויד גרוסמן,רנן מת,אבל מותו לא מת.
רונן חי איתנו ואנחנו מאזכרים אותו.
אותי באופן אישי הוא מלווה,אני הרבה פעמים,בצמתים מסוימים של החיים שלי חושבת עליו,
רואה אותו לנגד עייני.
הייתי רוצה לסיים בשיר קצר של יהודה עמיחי
"וכל אדם הוא סכר בין עבר לעתיד.
כשהוא מת נשבר הסכר והעבר מתפרץ לתוך העתיד
ואין מוקדם ומאוחר. והזמן הוא זמן אחד
כמו אלוהינו, זמננו אחד".
אז תודה רבה לכם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה