גילי שלום,
בהמשך לשיחתנו מאמש ובעודי מצוי תחת השפעת הסתלקותו של רונן מאיתנו בטרם עת, לעניות לדעתי, חשוב שתאסוף ותאגד לקובץ סיפורים על רונן ז"ל על מנת שרוחו המיוחדת תמשיך להשפיע על כולם אלו שהכירו אותו ואלו שיכירו אותו באמצעות הסיפורים שתאגד לקובץ, כל סיפור והזווית המיוחדת שלו, ההיכרות השונה עם רונן אבל תמיד "רוח רונן" תהיה זו השלטת, המנחה, המובילה, המדריכה בבחינת עמוד האש לפני המחנה.
אם כך, אעשה מעשה נחשון ואעלה על הכתב את סיפורי רונן אשר בדידי הווה עובדא.
הכרתי את רונן כ-8 שנים עת עברתי להתגורר בשכנות לליאת ורונן.
מטבע הדברים המפגשים בינינו התרחשו בחדר המדרגות, ליד פח הזבל, בחניה וכו' ובשעות הבוקר המוקדמות או שעות הערב המאוחרות.
כבר בתחילת ההיכרות עם רונן הבנתי שעומד בפניי אדם מיוחד, כך לדוגמא, בכל פעם שנפגשנו בחניה עת שבתי הביתה מקניות בסופר רונן פשוט לקח מידי את השקיות בהן היו המוצרים שרכשתי ועזר לי לשאת אותן עד לקומה הרביעית שם אנו מתגוררים, אך, בכל פעם שפגשתי ברונן לאחר שהוא שב מקניות בסופר ובקשתי לסייע לו בנשיאת השקיות, הוא סרב נחרצות וטען בתוקף שהוא מסוגל להתמודד בהצלחה עם המשימה, וחייך את חיוכו המבויש.
כך היו פני הדברים אף במאבקו במחלה שהכריעה אותו, רונן, כך למדנו מליאת,סרב לומר לנו במה הוא חולה, על מנת שלא נרחם עליו. זהו הביטוי ה"רונני" ביותר שאני מזהה, כאילו "אל תדאגו לי, אל תרחמו עליי, לי מותר לסייע ומכל הלב אך לקבל מכם עזרה, תמיכה וכדומה לזה אני מסרב, אינני צריך דבר מאיש".
לו הייתי מתעד את כל מפגשיי עם רונן, קרוב לוודאי שיכלה הזמן והמה לו יכלו.
בחרתי לספר שני סיפורים רבי משמעות שהשפיעו עליי יותר מכל.
האחד קשור בתקופת לימודיי המשפטים שלי, בקשתי מרונן שייעץ לי בתרגיל שהייתי אמור להגיש ורונן כהרגלו לא רק שלא סרב לבקשתי, אף שנראה היה כי הוא מותש לאחר יום עבודה מפרך, אלא הוא הזמין אותי לביתו לאחר שהשכיב את הילדים לישון וישב איתי אל תוך הלילה (אף שכאמור היה הוא לאחר יום עבודה מתיש ולפני יום עבודה מתיש נוסף) וכשהוא מציע דרכי פתרון מקוריים, בודק את הפרטים מספר פעמיים כדי להגיע לתוצאה ראויה ורצויה מבחינתו.
אגב, רונן סייע לי אך הקדים לכך מספר משפטיי התנצלות כי אין מדובר בנושא שהוא "חזק" בו וכי ישנם נושאים אחרים בהם הוא חזק יותר.
צניעותו המדהימה, ממש קרנה ממנו, כך למשל שאלתי את רונן באחד הימים מדוע הוא לא מציע עצמו לתפקיד שופט, תשובתו היתה, אני איטי בעבודתי זה לא מתאים לי. עם יד על הלב, כמה מאיתנו היו עונים תשובה זו?! האם לא היינו מציגים את עצמנו כיסודיים ולא מתפשרים על איכות התוצרים שלנו ובשל התפקיד אינו מתאים לנו?! אצל רונן הצניעות הובילה לתשובה אני איני מתאים לתפקיד ולא להיפך.
סיפור נוסף על תכונותיו כאדם היורד לפרטים והדואג גם לרכושו של אחר, ארע לאחר שרונן חלה והוא החל להישאר יותר בבית.
באחד הימים, ארעה נזילה בקולטי השמש המחוברים אל דוד השמש של משפחת ליבוביץ' ורונן טיפל החלפת הקולטים באמצעות הזמנת בעלי מקצוע וכשהוא מבקר את פעולותם מאזור החניה הצמודה לבנין.
רונן התרוצץ בין המכוניות צעק והתריע בפועלים שיזהרו במעשיהם כל זאת כדי לחס וחלילה לא יגרם נזק ולו הקטן ביותר לרכושו של אחד השכנים ובין לבין הסביר לי בפירוט רב מה הבעיה שארעה בקולט ומדוע זהו הפתרון היחיד ותוך שהוא מייעץ לי כיצד עליי לנהוג בדוד השמש שלנו.
יהי רצון שסיפורי אלו ומוסר ההשכל הנובע מהם כמו גם הליכותיו וההנהגות שבין אדם לחברו יהיו לעילוי נשמתו של רונן.
אם כך, אעשה מעשה נחשון ואעלה על הכתב את סיפורי רונן אשר בדידי הווה עובדא.
הכרתי את רונן כ-8 שנים עת עברתי להתגורר בשכנות לליאת ורונן.
מטבע הדברים המפגשים בינינו התרחשו בחדר המדרגות, ליד פח הזבל, בחניה וכו' ובשעות הבוקר המוקדמות או שעות הערב המאוחרות.
כבר בתחילת ההיכרות עם רונן הבנתי שעומד בפניי אדם מיוחד, כך לדוגמא, בכל פעם שנפגשנו בחניה עת שבתי הביתה מקניות בסופר רונן פשוט לקח מידי את השקיות בהן היו המוצרים שרכשתי ועזר לי לשאת אותן עד לקומה הרביעית שם אנו מתגוררים, אך, בכל פעם שפגשתי ברונן לאחר שהוא שב מקניות בסופר ובקשתי לסייע לו בנשיאת השקיות, הוא סרב נחרצות וטען בתוקף שהוא מסוגל להתמודד בהצלחה עם המשימה, וחייך את חיוכו המבויש.
כך היו פני הדברים אף במאבקו במחלה שהכריעה אותו, רונן, כך למדנו מליאת,סרב לומר לנו במה הוא חולה, על מנת שלא נרחם עליו. זהו הביטוי ה"רונני" ביותר שאני מזהה, כאילו "אל תדאגו לי, אל תרחמו עליי, לי מותר לסייע ומכל הלב אך לקבל מכם עזרה, תמיכה וכדומה לזה אני מסרב, אינני צריך דבר מאיש".
לו הייתי מתעד את כל מפגשיי עם רונן, קרוב לוודאי שיכלה הזמן והמה לו יכלו.
בחרתי לספר שני סיפורים רבי משמעות שהשפיעו עליי יותר מכל.
האחד קשור בתקופת לימודיי המשפטים שלי, בקשתי מרונן שייעץ לי בתרגיל שהייתי אמור להגיש ורונן כהרגלו לא רק שלא סרב לבקשתי, אף שנראה היה כי הוא מותש לאחר יום עבודה מפרך, אלא הוא הזמין אותי לביתו לאחר שהשכיב את הילדים לישון וישב איתי אל תוך הלילה (אף שכאמור היה הוא לאחר יום עבודה מתיש ולפני יום עבודה מתיש נוסף) וכשהוא מציע דרכי פתרון מקוריים, בודק את הפרטים מספר פעמיים כדי להגיע לתוצאה ראויה ורצויה מבחינתו.
אגב, רונן סייע לי אך הקדים לכך מספר משפטיי התנצלות כי אין מדובר בנושא שהוא "חזק" בו וכי ישנם נושאים אחרים בהם הוא חזק יותר.
צניעותו המדהימה, ממש קרנה ממנו, כך למשל שאלתי את רונן באחד הימים מדוע הוא לא מציע עצמו לתפקיד שופט, תשובתו היתה, אני איטי בעבודתי זה לא מתאים לי. עם יד על הלב, כמה מאיתנו היו עונים תשובה זו?! האם לא היינו מציגים את עצמנו כיסודיים ולא מתפשרים על איכות התוצרים שלנו ובשל התפקיד אינו מתאים לנו?! אצל רונן הצניעות הובילה לתשובה אני איני מתאים לתפקיד ולא להיפך.
סיפור נוסף על תכונותיו כאדם היורד לפרטים והדואג גם לרכושו של אחר, ארע לאחר שרונן חלה והוא החל להישאר יותר בבית.
באחד הימים, ארעה נזילה בקולטי השמש המחוברים אל דוד השמש של משפחת ליבוביץ' ורונן טיפל החלפת הקולטים באמצעות הזמנת בעלי מקצוע וכשהוא מבקר את פעולותם מאזור החניה הצמודה לבנין.
רונן התרוצץ בין המכוניות צעק והתריע בפועלים שיזהרו במעשיהם כל זאת כדי לחס וחלילה לא יגרם נזק ולו הקטן ביותר לרכושו של אחד השכנים ובין לבין הסביר לי בפירוט רב מה הבעיה שארעה בקולט ומדוע זהו הפתרון היחיד ותוך שהוא מייעץ לי כיצד עליי לנהוג בדוד השמש שלנו.
יהי רצון שסיפורי אלו ומוסר ההשכל הנובע מהם כמו גם הליכותיו וההנהגות שבין אדם לחברו יהיו לעילוי נשמתו של רונן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה