וידאו : לילך בערב "שיר עם סיפור"
יורם,תודה על השיר כי הוא מתאים להמשך.
אני בחרתי בשני קטעים.
הקטע הראשון הוא "דני דינה",שזה הפתיח של התוכנית שדיברה על כללי זהירות בדרכים.
דני דינה יוצאים מן הבית...
והשיר הזה,כשאני שומעת אותו,משהו בלב נפתח לי,כי הוא מחזיר אותי בזבנג אחורה.
כי זאת בדיוק התקופה שרונן ואני היינו דני-דינה בעיני,
היינו בני עשר,שזה פחות או יותר הגיל של דני ודינה,וגדלנו עם התוכנית הזאת.
זה היה בטלויזיה החינוכית,בערוץ היחידי של אז.
דני דינה יוצאים מן הבית,והעולם גדול ופתוח,ובו דברים לגלות.
וזאת בדיוק התחושה של ילדים בגיל הזה,שהכל עוד פתוח,
ויש איזושהי התרגשות לקראת משהו גדול ולא ידוע.
והקליפ מזכיר לי בדיוק אותי ואת רונן.
שנינו בלונדינים כאלה אם אתם זוכרים,עם הנדנדות...זה בדיוק.
וגרי ברקע עם התלתלים...
והשדה,והמשוגע התורן,שהיה לנו את שימעון השכן המשוגע הצולע.
יש שם ממש אלמנטים שהם הילדות של רונן ושלי.
והקול של שלמה ארצי,והמילים של אוריאל אופק.
זה התגלמות הילדות שלנו,המרפסות הפתוחות,
בקיץ בדיוק בתקופה הזאת שציונה תמיד מזכירה שהייתי עוטפת לו את הספרים,
וגם מסדרת לו את הארון.
כל שנה בדיוק בתקופה הזאת אני עוטפת לילדים שלי את הספרים,
כן אני עדיין עוטפת,אני יודעת שכב לא עוטפים היום.
ואני מזכירה לילדים שלי,והם אומרים : עוד פעם,אנחנו יודעים שעטפת לרונן את הספרים.
אז השיר הזה דני-דינה זה רונן ולילך בעיני.
וידאו : לילך בערב "שיר עם סיפור" 2
והשיר האמיתי שבחרתי,אני כבר מתרגשת לקראת הזה,
אז הוא לא יהיה שמח,זה שיר קצת עצוב,
והוא לא שיר מהתקופה שלי ושל רונן,
אבל הוא שיר מהתקופה שממש סמוכה למוות של רונן.
אני לא חושבת שרונן הכיר את השיר הזה,
אבל בפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה קפאתי במקום.
והחלטתי להביא אותו
.
יורם,תודה על השיר כי הוא מתאים להמשך.
אני בחרתי בשני קטעים.
הקטע הראשון הוא "דני דינה",שזה הפתיח של התוכנית שדיברה על כללי זהירות בדרכים.
דני דינה יוצאים מן הבית...
והשיר הזה,כשאני שומעת אותו,משהו בלב נפתח לי,כי הוא מחזיר אותי בזבנג אחורה.
כי זאת בדיוק התקופה שרונן ואני היינו דני-דינה בעיני,
היינו בני עשר,שזה פחות או יותר הגיל של דני ודינה,וגדלנו עם התוכנית הזאת.
זה היה בטלויזיה החינוכית,בערוץ היחידי של אז.
דני דינה יוצאים מן הבית,והעולם גדול ופתוח,ובו דברים לגלות.
וזאת בדיוק התחושה של ילדים בגיל הזה,שהכל עוד פתוח,
ויש איזושהי התרגשות לקראת משהו גדול ולא ידוע.
והקליפ מזכיר לי בדיוק אותי ואת רונן.
שנינו בלונדינים כאלה אם אתם זוכרים,עם הנדנדות...זה בדיוק.
וגרי ברקע עם התלתלים...
והשדה,והמשוגע התורן,שהיה לנו את שימעון השכן המשוגע הצולע.
יש שם ממש אלמנטים שהם הילדות של רונן ושלי.
והקול של שלמה ארצי,והמילים של אוריאל אופק.
זה התגלמות הילדות שלנו,המרפסות הפתוחות,
בקיץ בדיוק בתקופה הזאת שציונה תמיד מזכירה שהייתי עוטפת לו את הספרים,
וגם מסדרת לו את הארון.
כל שנה בדיוק בתקופה הזאת אני עוטפת לילדים שלי את הספרים,
כן אני עדיין עוטפת,אני יודעת שכב לא עוטפים היום.
ואני מזכירה לילדים שלי,והם אומרים : עוד פעם,אנחנו יודעים שעטפת לרונן את הספרים.
אז השיר הזה דני-דינה זה רונן ולילך בעיני.
דני דינה
וידאו : לילך בערב "שיר עם סיפור" 2
והשיר האמיתי שבחרתי,אני כבר מתרגשת לקראת הזה,
אז הוא לא יהיה שמח,זה שיר קצת עצוב,
והוא לא שיר מהתקופה שלי ושל רונן,
אבל הוא שיר מהתקופה שממש סמוכה למוות של רונן.
אני לא חושבת שרונן הכיר את השיר הזה,
אבל בפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה קפאתי במקום.
והחלטתי להביא אותו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה