אריאל בערב "שיר עם סיפור"

וידאו : אריאל בערב "שיר עם סיפור"

טוב, אז אני אריאל למי שאולי לא מכיר.

אני מאמין שאני מכיר כמעט פה את כולם. 

ואני נסעתי עם רונן אחרי הצבא, לטיול הגדול שאחרי הצבא. 

רונן השתחרר לדעתי בערך חודש לפני,ואיכשהו בגלל שאני נשארתי הרבה בצבא וגם רונן, 

אז אלעד אמר לנו בואו תיסעו ביחד ובדיוק הסתדר לנו. 

רונן היה אחראי על תכנון הטיול. 

ציונה את בטח זוכרת כי אמרת לי את זה הרבה פעמים שרונן לא היה בחו"ל, 

ואת מאוד שמחה שהוא נוסע איתי,כי אני הייתי קצת בחו"ל... 

רונן חודש תכנן את הטיול. 

ואז היה משהו שהלוואי והיה היום, היה אפשר לקנות ווזה בדלתא. 

זה עלה משהו כמו 300 דולר,או אפילו פחות. 

ווזה ,כן 

אתה נוסע חודש ימים בסטנד ביי ,לאן שאתה רוצה,כמה פעמים שאתה רוצה,ולאיפה שאתה רוצה חופשי.

אתה יכול לבוא לשדה תעופה,איפה שיש מקום תעלה. 

אז רונן ישב ועשה את הטיול,תכנן אותו. 

היתה לו בחדר בת"א מפה,והוא סימן את כל המקומות שהוא רוצה להיות. 

והאמת היא ,לי לא היה זמן,אמרתי לו,תעשה מה שאתה רוצה. אני סומך עליך. 

ובקושי אפילו ידעתי מה עושים. 

רק את הווזה,טיול קצת ואז ווזה. 

עכשיו ווזה,מה זה ווזה ? 

היינו קמים בבוקר,יודעים שאנחנו רוצים לנסוע לאן שהוא. ואומרים ניסע ? לא נישאר עוד יום. כי זה לא משנה יש לנו חודש. 

הינו נישארים עוד יום,ואחרי זה מגעים לשדה התעופה ואומרים עכשיו אנחנו נוסעים לסיאטל לדוגמה. 

אוקי,היתה לנו פחות או יותר תוכנית וזה עבד נהדר גם מה אכפת לנו.

לפעמים היינו מגיעים,היו אומרים אין מקום,תישארו בשדה התעופה. 

עכשיו אני רוצה לספר סיפור אחד.

יש לי המון סיפורים, אני אבחר אולי שניים. 

סיפור אחד,אנחנו יושבים בשדה תעופה,אני כבר לא זוכר איפה. 

אנחנו כל הזמן הגענו בזמן,ואומרים הטיסה שלכם מתעכבת,ותחכו עוד שעתיים. 

אז יושבים שעתיים,וכל הזמן יושבים, 

והוא אומר לי מה אתה אומר, זה המטוס ? 

ואני אומר לו כן הנה המטוס,ואנחנו מתארים... 

רונן כאיש חיל הים,הוא היה אומר שהסטטיסטיקה כמו בים,שהתאונות קורות כשעוגנים,או כשיוצאים. 

ככה זה במטוס והיה כל הזמן,כל טיסה הוא היה מחשב את הסיכויים שעכשיו נעלה ונרד... 

אנחנו יושבים מול המטוס ,כבר אנחנו יושבים מסתכלים על המטוס מתי כבר נעלה ? 

עוד שעה ,עוד שעה עוברים,אומרים יאללה עולים. 

תתארו לכם,היום אין דבר כזה,זה לא יכול להיות, 

יש לנו את הכרטיסים ביד,יש שני שרוולים,אחד ימין,אחד שמאל. 

בסדר,ואנחנו עולים. 

זה היה אמור להיות למיסיסיפי,אומרים לו כן,אוקי נכנסים.

יושבים במטוס. כבר במטוס משהו מוזר,כי הכרטיס לא מתאים למושב. 

אבל אנחנו יודעים דלתא,ווזה,זה משהו ארעי אז באים לדיילת,היא אומרת טוב אתה תשב פה,אתה תשב פה. 

יושבים וחוגרים חגורות. 

מעולה,המטוס כבר נועל את הדלתות,הדיילת עושה ככה ,עושה ככה. 

פתאום הרמקול אומר : מיסטר לובוביץ אנד מיסטר מיונין , פליז סטנד אפ. 

אני מסתכל עליו באה ישר דיילת שואלת לאן אתם צריכים להגיע ? 

אנחנו אומרים למיסיסיפי ורונן יושב פה ואני יושב פה. 

היא אומרת : לא, לא, לא זה לא המטוס,זה לסינסנטי. 

רונן אומר לה מה זאת אומרת ? זה פה, זה.... ישר,ישר תצאו מהמטוס אנחנו קמים בבושת פנים. 

כולם מסתכלים עלינו יוצאים מהמטוס. 

והיא אומרת לנו : זה לא השרוול הזה זה שמה,זה ממש אחד לשני טוב ,אנחנו מגיעים. 

תחשבו על הקונספציה,היום זה לא יכול להיות. 

אנחנו רצים בשרוול,נכנסים בשרוול ואין דיילים אין כלום.

מגיעים,רואים את הטייס. 

הוא מסתכל עלינו,הוא כבר יצא וככה הוא עושה לנו שלום. 

אנחנו עומדים ומבינים שאכלנו אותה. 

כמובן שרונן אמר מה פתאום,זה לא יכול להיות, אנחנו תיירים,אנחנו לא אמורים לדעת את זה. 

והוא עולה,ואיפה המנג'ר ? והוא הלך ונתן נאום שמה. 

הגיע איזה כושי ענק כזה,ורונן מסביר לו,שזה לא יכול להיות אנחנו יושבים פה שעתיים וזה לא בסדר. 

הקיצר,טיסה הבאה עלינו והכל היה בסדר. 

אז זה סיפור אחד על הטיול לחו"ל. 

התיקים חיכו לנו,כשהגענו,חיכו לנו. 

עוד שני דברים. 

רונן מתחילת הטיול הבנתי שאיתו זה לא הולך. 

זה, כל שקל... זה לא עניין של בזבזנות,הוא פשוט רצה לדעת לאיפה הוא שילם. 

אז כל לילה הייתי רואה אותו יושב,והיה לו פנקס כזה קטן. 

וכשאמרתי לו,תגיד לי מה אתה עושה ? 

רונן אמר,זה משחק שלי,אל תתרגש. 

זה לא עניין של קמצנות אני חייב לדעת כל שקל לאן הלך. 

עכשיו אני... אני יודע ? הוצאנו 54 דולר,לא מסתדר לי משהו. 

היינו משחזרים קמנו בבוקר,נכנסנו קנינו,

כמה היה התור ככה ? אחרי זה אכלנו דונאטס כמה זה היה ? דולאר וזה... 

והוא כותב והוא כותב והוא כותב. 

אחרי כמה ימים כבר הראתי סימני עצבנות, 

אז רונן היה אומר משפט שתמיד היה אחרי זה 

הוא היה אומר לי: תרשה לי לעגל והוא היה כזה מעגל... אמרתי בסדר,תעגל. 

כתבנו יומן יש לי אותו בבית האמת היא,כתבנו יומן... אני כתבתי,

ורונן כתב דף וחצי. 

בכלל,אני הייתי עושה המון כתיבה,ורונן היה צוחק עלי ומקשיב. 

והייתי כותב המון גלויות,אז היה גלויות,המון גלויות הביתה. 

היתה לי רשימה של איזה 13 או 14 חברים שהתחייבתי לכתוב להם,ועוד משפחה וכו' 

מה אתה כותב ? כותב עכשיו 13 גלויות,זה רק משוגע כמוני... 

רונן היה כותב גלויה אחת או שתיים,הספיק לו, 

ואני 13 גלויות אז מה הייתי עושה ? קופי,פייסט. 

מה עושים,בוסטון משלבת חדש וישן היינו פה,היינו פה. 

ורונן היה פשוט צוחק עלי אבל אחרי זה... אני מכיר את רונן, 

בהתחלה הוא צוחק,אח"כ הוא היה שואל : אפשר לגנוב כמה משפטים שאני אכתוב ? 

אז הוא היה כותב כמה משפטים בגלויה. 

אז זה הסיפור השני, לכן אני מקדיש את השיר "יושב בסאן פרנסיסקו",

כי גם שם היינו באחד מימי הווזה ויש לי עוד הרבה סיפורים אבל...