וידאו : אריאל באזכרה 2019
פזית בדיוק אמרה גוגל,אז יש לי משהו...
אנחנו גדלנו בדור שלא היו מחשבים.
עידו תקשיב,היו דברים כאלה פעם,לא היו מחשבים.
היינו בכתה ו' או ז' כשראינו אולי פעם אחת מחשב שאצל מישהו היה.
ובעצם המחשב הראשון שלנו היה כשהיינו בצבא.
אז מה עשינו,היינו קוראים מאנציקלופדיות,לא היתה ברירה.
ואז הבנו את חשיבותו של אנציקלופדיה מהלכת.
לא באמת צריך ללכת לארון לחפש,אלא טוב שיש את רונן.
וזה הלך ככה.
רונן ואני היה לנו משחק,כשהוא היה משועמם אז הוא היה אומר לי : טוב,תאתגר אותי.
והיינו הולכים או על כדורגל,או על נושאים של קולנוע.
ואז אם היינו רואים תמונה בקולנוע,אז הוא התחיל להגיד לי מי הבמאי ומי השחקן,ואז הוא היה אומר תאתגר אותי,
ואז הוא היה אומר השחקנית הזאת שיחקה גם בזה...,והיינו עוברים עשרה גילגולים ,איפה כל אחד שיחק ומי ביים,עד שהוא היה סוגר לנו את המעגל,וחוזר.
אתמול במיקרה הייתי בסרט,אני חושב שגם הייום עד שמוציאים את הטלפון,ועד שמקלידים,
ועד שמסתכלים בתוצאות,כי יש הרבה תוצאות,פשוט היה עדיף לשאול את רונן,כי הו היה יודע יותר טוב מגוגל מה להגיד.
הוא היה גם שזם....
היום כשכולנו במחשבים,ושאנחנו מסתכלים על הדור הצעיר,ושואלים איך איך הם יבינו את המשמעות של מה זה חברים,כי הם כל היום מול המסכים.
אז גם בזה יש לי תובנה,כי אני רואה גם את הילדים שלנו שהם במסכים,אני אומר להם כמו שאמרו לנו.
הרי כשאנחנו חזרנו מבי"ס,היינו ישר רצים לטלפון ומתקשרים לחברים.
ואז אמא שלי כמו האמהות של כולנו אמרה,אני לא מבינה מה אתה מתקשר ?,אתה הרגע ראית אותו בבי"ס.
וזה בדיוק כמו שאנחנו אומרים לילדים שלנו,צא מהמחשב תראה חברים.
אז יש להם תשובה,אני איתם אונליין עכשיו כולנו יחד במשחק.
ואין לנו תשובות על זה.
אבל אחת המסקנות שלא משנה כמה מחשבים יהיו,כנראה שחברי אמת תמיד יהיו,
וכשהם לא נמצאים תמיד טוב להזכר בהם באהבה.
ואתמול בסרט לא היה נעים לי להדליק בלי לראות מי השחקנית,ואיפה היא שיחקה,
אז חשבתי שרונן בטח היה יודע.
פזית בדיוק אמרה גוגל,אז יש לי משהו...
אנחנו גדלנו בדור שלא היו מחשבים.
עידו תקשיב,היו דברים כאלה פעם,לא היו מחשבים.
היינו בכתה ו' או ז' כשראינו אולי פעם אחת מחשב שאצל מישהו היה.
ובעצם המחשב הראשון שלנו היה כשהיינו בצבא.
אז מה עשינו,היינו קוראים מאנציקלופדיות,לא היתה ברירה.
ואז הבנו את חשיבותו של אנציקלופדיה מהלכת.
לא באמת צריך ללכת לארון לחפש,אלא טוב שיש את רונן.
וזה הלך ככה.
רונן ואני היה לנו משחק,כשהוא היה משועמם אז הוא היה אומר לי : טוב,תאתגר אותי.
והיינו הולכים או על כדורגל,או על נושאים של קולנוע.
ואז אם היינו רואים תמונה בקולנוע,אז הוא התחיל להגיד לי מי הבמאי ומי השחקן,ואז הוא היה אומר תאתגר אותי,
ואז הוא היה אומר השחקנית הזאת שיחקה גם בזה...,והיינו עוברים עשרה גילגולים ,איפה כל אחד שיחק ומי ביים,עד שהוא היה סוגר לנו את המעגל,וחוזר.
אתמול במיקרה הייתי בסרט,אני חושב שגם הייום עד שמוציאים את הטלפון,ועד שמקלידים,
ועד שמסתכלים בתוצאות,כי יש הרבה תוצאות,פשוט היה עדיף לשאול את רונן,כי הו היה יודע יותר טוב מגוגל מה להגיד.
הוא היה גם שזם....
היום כשכולנו במחשבים,ושאנחנו מסתכלים על הדור הצעיר,ושואלים איך איך הם יבינו את המשמעות של מה זה חברים,כי הם כל היום מול המסכים.
אז גם בזה יש לי תובנה,כי אני רואה גם את הילדים שלנו שהם במסכים,אני אומר להם כמו שאמרו לנו.
הרי כשאנחנו חזרנו מבי"ס,היינו ישר רצים לטלפון ומתקשרים לחברים.
ואז אמא שלי כמו האמהות של כולנו אמרה,אני לא מבינה מה אתה מתקשר ?,אתה הרגע ראית אותו בבי"ס.
וזה בדיוק כמו שאנחנו אומרים לילדים שלנו,צא מהמחשב תראה חברים.
אז יש להם תשובה,אני איתם אונליין עכשיו כולנו יחד במשחק.
ואין לנו תשובות על זה.
אבל אחת המסקנות שלא משנה כמה מחשבים יהיו,כנראה שחברי אמת תמיד יהיו,
וכשהם לא נמצאים תמיד טוב להזכר בהם באהבה.
ואתמול בסרט לא היה נעים לי להדליק בלי לראות מי השחקנית,ואיפה היא שיחקה,
אז חשבתי שרונן בטח היה יודע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה