וידאו : פזית באזכרה 2016
באתי לעולם שבו כמה דברים מובנים מאליהם,
השמש זורחת בבוקר ושוקעת בערב,
האביב מגיע אחרי החורף,
ויש ארבעה אנשים שדואגים לי,שני הורים ושני אחים גדולים.
רונן לקח על עצמו את תפקיד האח הגדול ברצון וברצינות.
מיד כשלמד לקרוא,הקריא לי סיפורים,
בהמשך הסביר לי איך העולם עובד,ואיך כדי וראוי לנהוג בו.
הוא לימד אותי איך לצחצח שיניים.
כשקיבלתי רשיון נהיגה,הוא לא סמך על החינוך של אבא שלנו שהוא מורה הנהיגה המשפחתי,
ולקח אותי לשיחה החקוקה היטב בזכרוני.
בשיחה הוא אמר לי,בכל פעם שאת לוחצת על דוושת הגז,
תחשבי איך תרגישי אם תפגעי בילד שרוצה לחצות את הכביש.
זה הספיק כדי שאהיה נהגת זהירה ביותר עד היום.
כבר ארבע שנים שנותרו פחות דברים שאפשר לסמוך עליהם.
לא קל לחיות בעולם כזה,שהמובן מאליו יכול להעלם פתאום.
שמי ששומר עלי ועוזר לי להחליט החלטות נכונות,כבר לא איתנו.
רונן מופיע לביקורים קצרים מדי פעם,
כשיש שירים מסוימים ברדיו,
כשאני פוגשת את חבריו הוותיקים,
כשאני מתחבטת בסוגיות לשוניות או מוסריות,
וגם כשאני נתקלת בדברים שהוא השאיר אחריו.
רונן היה כותב בכישרון רב,
כישרון שזיכה אותו בפטור משיעורי חיבור בתיכון.
לאחרונה מצאתי ברכה שכתב כשסיימתי את לימודי.
כל כך נחמד להתקל בהפתאות שרונן יצר,
זה מרגיש כאילו הוא עדין כאן באיזשהו אופן,וממשיך ליצור.
אקרא לכם את הברכה,כך נזכה כולנו לעוד רגע עם רונן.
לפזית
לרגל סיום סופי ומוחלט (כמעט) של הלימודים.
לפני כשלושים שנה,כשפזית סיימה גן חובה ועמדה לעלות לכיתה א',
הזהרנו אותה,אחיה הגדולים,כי כיתה א' היא הכיתה הקשה ביותר במערכת החינוך.
כאשר סיימה פזית בהצלחה יתירה את כיתה א',ועמדה לעלות לכיתה ב',
עידכנו את ההזהרה והיבהרנו כי אומנם כיתה א' קשה,מאחר שלומדים בה קרוא וכתוב,
אל באופן מעשי כיתה ב' היא היא הכיתה הקשה ביותר במערכת החינוך,
ולכן אנחנו לא מקנאים בה,על מה שצפוי לה בשנה הבאה.
וכך מדי שנה בשנה היינו מעדכנים את אזהרתנו,
ומבטיחים לפזית כי לפניה עומדת השנה הקשה ביותר במערכת החינוך,היסודית,התיכונית או האקדמית.
חלפו להם כשלושים שנות לימודים,
בשעה טובה ומוצלחת נראה כי פזית סיימה לפי שעה את לימודיה במערכת החינוך הרשמית.
אין לנו ספק שכמו שצפינו כל השנים,השנה האחרונה הייתה הקשה מכל קודמותיה,
עבודת הגמר המתישה והמייגעת,שאותה נאלצה להכין במקביל לחובותיה המשפחתיות וההוריות,
השנה הקשה מכולן,אך עמדת בה בכבוד.
רצינו לברך אותך לרגל סיום לימודייך,
לומר שאנחנו גאים ושמחים שיש במשפחתנו רופאה מן המניין,
שהשלימה בהצלחה את כל חובותיה הלימודיות,והפכה למומחית של ממש בתחום עיסוקה.
עוד דבר קטן,והפעם ברצינות,
אין ספק שהשנה הראשונה לאחר סיום תוכנית הלימודים האקדמית,
היא השנה הקשה באמת,שקושיה הרב מעמיד בצל את קשיי החממה האקדמית.
אולם אנחנו משוכנעים שתעמדי גם בקושי זה,ובקשיים הבאים בכבוד ובהצלחה רבה.
באתי לעולם שבו כמה דברים מובנים מאליהם,
השמש זורחת בבוקר ושוקעת בערב,
האביב מגיע אחרי החורף,
ויש ארבעה אנשים שדואגים לי,שני הורים ושני אחים גדולים.
רונן לקח על עצמו את תפקיד האח הגדול ברצון וברצינות.
מיד כשלמד לקרוא,הקריא לי סיפורים,
בהמשך הסביר לי איך העולם עובד,ואיך כדי וראוי לנהוג בו.
הוא לימד אותי איך לצחצח שיניים.
כשקיבלתי רשיון נהיגה,הוא לא סמך על החינוך של אבא שלנו שהוא מורה הנהיגה המשפחתי,
ולקח אותי לשיחה החקוקה היטב בזכרוני.
בשיחה הוא אמר לי,בכל פעם שאת לוחצת על דוושת הגז,
תחשבי איך תרגישי אם תפגעי בילד שרוצה לחצות את הכביש.
זה הספיק כדי שאהיה נהגת זהירה ביותר עד היום.
כבר ארבע שנים שנותרו פחות דברים שאפשר לסמוך עליהם.
לא קל לחיות בעולם כזה,שהמובן מאליו יכול להעלם פתאום.
שמי ששומר עלי ועוזר לי להחליט החלטות נכונות,כבר לא איתנו.
רונן מופיע לביקורים קצרים מדי פעם,
כשיש שירים מסוימים ברדיו,
כשאני פוגשת את חבריו הוותיקים,
כשאני מתחבטת בסוגיות לשוניות או מוסריות,
וגם כשאני נתקלת בדברים שהוא השאיר אחריו.
רונן היה כותב בכישרון רב,
כישרון שזיכה אותו בפטור משיעורי חיבור בתיכון.
לאחרונה מצאתי ברכה שכתב כשסיימתי את לימודי.
כל כך נחמד להתקל בהפתאות שרונן יצר,
זה מרגיש כאילו הוא עדין כאן באיזשהו אופן,וממשיך ליצור.
אקרא לכם את הברכה,כך נזכה כולנו לעוד רגע עם רונן.
לפזית
לרגל סיום סופי ומוחלט (כמעט) של הלימודים.
לפני כשלושים שנה,כשפזית סיימה גן חובה ועמדה לעלות לכיתה א',
הזהרנו אותה,אחיה הגדולים,כי כיתה א' היא הכיתה הקשה ביותר במערכת החינוך.
כאשר סיימה פזית בהצלחה יתירה את כיתה א',ועמדה לעלות לכיתה ב',
עידכנו את ההזהרה והיבהרנו כי אומנם כיתה א' קשה,מאחר שלומדים בה קרוא וכתוב,
אל באופן מעשי כיתה ב' היא היא הכיתה הקשה ביותר במערכת החינוך,
ולכן אנחנו לא מקנאים בה,על מה שצפוי לה בשנה הבאה.
וכך מדי שנה בשנה היינו מעדכנים את אזהרתנו,
ומבטיחים לפזית כי לפניה עומדת השנה הקשה ביותר במערכת החינוך,היסודית,התיכונית או האקדמית.
חלפו להם כשלושים שנות לימודים,
בשעה טובה ומוצלחת נראה כי פזית סיימה לפי שעה את לימודיה במערכת החינוך הרשמית.
אין לנו ספק שכמו שצפינו כל השנים,השנה האחרונה הייתה הקשה מכל קודמותיה,
עבודת הגמר המתישה והמייגעת,שאותה נאלצה להכין במקביל לחובותיה המשפחתיות וההוריות,
השנה הקשה מכולן,אך עמדת בה בכבוד.
רצינו לברך אותך לרגל סיום לימודייך,
לומר שאנחנו גאים ושמחים שיש במשפחתנו רופאה מן המניין,
שהשלימה בהצלחה את כל חובותיה הלימודיות,והפכה למומחית של ממש בתחום עיסוקה.
עוד דבר קטן,והפעם ברצינות,
אין ספק שהשנה הראשונה לאחר סיום תוכנית הלימודים האקדמית,
היא השנה הקשה באמת,שקושיה הרב מעמיד בצל את קשיי החממה האקדמית.
אולם אנחנו משוכנעים שתעמדי גם בקושי זה,ובקשיים הבאים בכבוד ובהצלחה רבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה