יום שישי, 2 ביוני 2017

פזית באזכרה 2017

וידאו : פזית באזכרה 2017

השנה התרחשו שני דברים משמעותיים בחיי.
בקיץ שעבר עברנו לבית חדש.
בבית החדש אין אף פינה שמכילה זכרון עם רונן,וגם לא תהיה כזאת.
רונן לא ידע על הבית,ולא ידע עליו.
הבית לא מכיר ולא יכיר את רונן.
כמה חודשים מאוחר יותר נולדה בתנו השלישית ,תמי.
מוזר שמישהי ששייכת למשפחה,נולדת לעולם שאין בו רונן.
שרונן לא יודע על קיומה,ולא מגיע כדי לקחת חלק בשמחת הולדתה.
הזמן שעובר יוצר עוד ועוד זכרונות חדשים,שבהם אין לרונן חלק.
אבל בשיח המשפחתי רונן עדיין נוטל חלק משמעותי.
למשל זהר,אחותה הגדולה של תמי,שהיתה בת שנה ושלושה חודשים כשרונן מת,
יודעת לספר על רונן,שואלת עליו,ועסוקה מאוד בדוד הזה,
שהיא מכירה,אך לא מכירה.















מוזר לה לשמוע שהיינו פעם ילדים,והיום אני עדיין פה,והוא כבר לא.
חיים הם משמעותיים כשסביבנו יש אנשים שאנחנו משמעותיים עבורם,ושחשים בחסרוננו.
רונן הצליח לקיים חיים קצרים אך משמעותיים ביותר.
נוכחותנו כאן נופחת חיים בקיומו של רונן,שעדיין משמעותי עבור כולנו,
וחסרונו מניע אותנו להקדיש לו את הבוקר הזה.
ברוב הארועים החדשים המתרחשים בחיי,רונן אינו יכול ליטול חלק.
בבוקר הזה וברגעים אחרים בהם אנחנו מדברים על רונן,
נוכחותו של רונן מורגשת והוא עדיין כאן.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה