וידאו : ליאת באזכרה 2017
קרה דבר משונה,ואני לא הצלחתי להדפיס את מה שכתבתי על רונן,
ושלחתי לאבא שלי והוא הדפיס,וזה הכל בג'בריש.
רונן בילבל לי הכל...לא יודעת,אולי זה מה שהוא עושה...אולי הוא רצה למסור לנו משהו.
אז אין ברירה,ואני אעלץ להקריא מהמכשיר הזה,זה מאוד מצער אותי.
חמש שנים בלי רונן.
בשנים האחרונות הילדים באים איתנו לאזכרות.
נדמה לי שהשנה אפילו אמיר יהיה גדול מספיק כדי להקשיב.
אז החלטתי השנה ברשותם לספר על הילדים ועל רונן.
חלק סיפרתי כבר בשנים קודמות.
הדבר שהכי בולט לי הוא שהילדים הם ספורטאים.
ספורטאים אמיתיים עם כל הלב והנשמה.
לא חובבנים כמוני.
הם גם מוכשרים מאוד וגם רציניים מאוד.
עידו כידוע הוא שחקן כדורגל כל השנים,
השנה הוא הצטרף לקבוצה מקצועית,מכבי צור שלום,
ובשבת האחרונה חגגנו ביחד את הזכיה באליפות הליגה שלהם.
אחרי 24 משחקים,מתוכם 19 נצחונות,משהו כזה.
לא הייתי בכולם,אבל הייתי ברובם.
בתחילת השנה,עידו היה חדש בקבוצה,ולא קיבל לשחק הרבה במשחקים,
כי זאת קבוצה אמיתית,ומשחק מי שהכי טוב.
למרות הקושי,הוא עבד כל השנה,שלושה אימונים קשים בשבוע,
חוץ מהמשחק כמעט כל שבת.
בהמשך הליגה הוא עלה בד"כ בהרכב הפותח,שיחק רוב המשחק ותרם המון לקבוצה.
נוגי התחרתה שנה שעברה במסגרת נבחרת אקרובטיקה,
אחרי ארבע שנים של אימון אינטנסיבי בתחום.
היא זכתה בדיוק לפני שנה באליפות מחוז הצפון,ובאליפות מכבי ארצית.
התחרויות דורשות לבצע תרגילים קשים,מול קהל ענק באולם ספורט ענקי,
ושלושה שופטים יושבים ליד שולחן,ורושמים,הם מאוד מפחידים.
עומדים בשקט על המזרון עד שהשופטים נותנים סימן,צריך להתרכז,
ואז לבצע את התרגיל,פעם אחת,זהו.
זה רמות לחץ,שאני מהיציע כמעט התעלפתי.
והיא זכתה באליפויות.
השנה נגה פרשה מאקרובטיקה,כי היא החליטה להקדיש את זמנה לריקוד.
גם את זה היא עושה ברצינות רבה כמו שהיא עושה כל דבר.
היא אירגנה לעצמה שלושה שיעור ריקוד בשבוע.
בעוד חודש אנחנו ניצפה במופע הסיום שלה.
ואני בטוחה שיהיה מקסים ומרגש,ואנחנו מחכים.
היא ממשיכה להתאמן גם באקרובטיקה בריקוד,אל תדאגו,
באליפות בתי הספר באתלטיקה,רונן מאוד החשיב אתלטיקה כמו שאתם יודעים,
שהתקימה לפני שבועיים היא הגיעה למקום שלישי בריצה,למרות שהיא בכיתה ד',
האליפות היא עד כיתה ו'.
אז אנחנו מחכים לראות מה יהיה בשנים הבאות.
אמיר הוא בן שש וחצי,והוא בגן חובה.
הוא גם ספורטאי מוכשר ומסור לא פחות מהאחי שלו.
גם הוא כמו אבא שלו ואחיו הגדול בחר בכדורגל.
והשנה הוא עשה קפיצה גדולה מאוד בזכות האימונים של עידו,
שמיישם את מה שרונן עשה בשבילו,כשהוא היה בגיל של אמיר,ומאמן אותו כמעט כל יום.
אמיר הוא גם שחקן מוכשר,והוא משחק לא רק בקבוצה של ילדים בגיל גן,
אלא גם הוא הילד היחד בקבוצה שמשחק גם בקבוצה שך ילדים מכיתה א-ב,
קידמו אותו בגלל שהוא כ"כ מוכשר.
מה שאומר עוד שני אימונים בשבוע,והשתתפות במשחקים נגד קבוצות אחרות.
אז כמו שאתם מבינים הספורט לוקח חלק חשוב בחיינו,
הרבה מאוד הסעות...
הילדים יודעים שרונן החשיב מאוד את מקצוע הספורט בבי"ס,
ונהג לצטט את המורה מחטי בכל הזדמנות.
שהוא היה ידען גדול של ספורט,יחד עם גילי.
ובכלל שלהיות ספורטאי היא חשוב לו מאוד מאוד.
קשה להעביר את ההרגשה של צפיה במשחק גמר או בתחרות או בהופעה של הילדים.
מן תערובת מציפה של גאווה ענקית ואושר,יחד עם צביטה של החמצה.
איך רונן מפסיד את זה,הוא היה כ"כ גאה ומאושר.
כשרונן היה חולה,לפני פסח,
היתה תקופה שהוא היה ברמיסיה,שזה נסיגה של המחלה,והוא הרגיש טוב.
אז הוא התפנה לרגע לחשוב מה הוא היה רוצה לעשות,חוץ מהשיגרה הרגילה.
והוא לא היה צריך הרבה לחשוב,כי הוא ידע מה הוא רוצה לעשות.
הוא רצה לנסוע עם הילדים לראות משחק של ברצלונה.
התחלנו כבר לברר,אני זוכרת ששריינתי כבר כרטיסים באיסתא,
ואז חלה התדרדרות במחלה,ורונן הרגיש שהנסיעה תהיה קשה מדי,
ולא נסענו אז למשחק.
לפני חודש לכבוד הבר מצווה,עידו בחר,בלי קשר לסיפור הזה,לסוע עם גילי ואיתי למשחק בברצלונה.
זכינו למשחק מאוד מותח ומרגש עם ארבע גולים של ברצלונה,של כל הכוכבים.
אני,שנהייתי חובבת כדורגל,ומבינה קצת בזכות עידו,בכ"ז כמעט בכל שבת אני במשחק,
זכיתי לראות את המשחק שרונן כ"כ רצה שנראה.
אמירוש הוא לא רק שחקן כדורגל,הוא משקיע בכדורגל את כל זמנו.
כולל משחקי דמיון,וברור וחקירה לגבי קבוצות,כללים והסטוריה של כדורגל.
הוא גם מנסה לחקור את ההסטוריה של רונן בכדורגל,
ואני מנסה,אבל לצערי אני לא יודעת את כל הפרטים.
לאמיר יש משימה קשה במיוחד שאין לאף אחד אחר,
הוא צריך,הוא חייב להכיר את רונן ולזכור אותו,
בלי שהוא כמעט הכיר אותו,ובלי שהוא בכלל זוכר אותו.
ממש כמו רונן הוא מבצע את המשימה שלו ביסודיות ובעומק.
הוא משקיע את כל כולו,נותן חשיבות לכל פרט,וזוכר כל מה שאומרים לו.
אז אם מישהו מיכם יכול לתרום לו פרטים,ולספר לו על הקריירה של רונן בכדורגל,
אני בטוחה שהוא ישמח.
כרגיל אנחנו אוהבים מסורות,וגם רונן היה חובב מושבע של מסורות והרגלים.
אז כמיטב המסורת שלנו נסיים בשיר.
את השיר גם השנה בחרה נוגי.
אנחנו בחרנו יחד נוגי ואני.
והוא אחד השירים האהובים על נוגי ביותר.
כשבדקתי ראיתי שהוא יצא לאור בתחילת מאי 2012,
ממש לפני שרונן מת.
אז אני לא יודעם אם הוא הספיק לשמוע אותו,ומה היתה דעתו עליו.
זה משהו שחסר מאוד לי ולעוד הרבה אנשים,
לשמוע את דעתו של רונן על עניין כלשהו,קטן או גדול.
כי לרונן היתה תמיד דעה מעניינת,ומנומקת הייטב.
זה היה גם מרגיע להתיעץ איתו.
אז אנחנו לא יכולים לדעת מה היתה דעתו של רונן על השיר,
אנחנו אוהבות את השיר.
זה שיר של עברי לידר,שמתחיל במילים "מישהו פעם אהב אותי ככה".
אנחנו נשמע אותו
מילים ולחן: עברי לידר
מישהו פעם אהב אותי ככה
לעלות על ספינה לשלושה שבועות
באמצע הלילה שיכור מרוב אושר
לקפוץ הוא לא יודע לשחות
מישהו פעם רצה אותי ככה
אני הייתי יפה והוא די צעיר
כתבנו מכתב לא היה בזה פחד
שהכל אפשרי אם מספיק מנסים
מישהו פעם אהב אותי ככה
לכתוב על היד בצבעים לתמיד
את ראשי התיבות של שמותינו ביחד
בתוך לב אדמדם עם פרחים
מישהו פעם רצה אותי ככה
לא היה לו אכפת מה אומרים אחרים
ואפילו שלא התאמנו ביחד
הוא המשיך לנסות ולכתוב לי שירים
מישהו פעם אהב אותי ככה
קצת בטירוף וזה היה לי נעים
מספיק בשביל לא לקום וללכת
כשמרוב אהבה נולדו הקשיים
מישהו פעם רצה אותי ככה
לכתוב לי מכתב של 20 עמודים
לתאר שם הכל על כשנהיה יחד
בתיאור מדויק עם פרטים
מישהו פעם אהב אותי ככה
כמו שהיום כבר בקושי רואים
אבל אני הטיפשה לא רציתי לקחת
את החיים שהציע שרצה להגשים
מישהו פעם עזב אותי ככה
עלה על מטוס למקומות רחוקים
ונשארתי ריקה משותקת מפחד
שיהיה לי רק טוב ורגוע בפנים
מישהו פעם אהב אותי ככה
השמיע לי מוצרט מתקליטים ישנים
ואני הטיפשה לא הקשבתי ללחן
כי רציתי לטעום מהכל בחיים
קרה דבר משונה,ואני לא הצלחתי להדפיס את מה שכתבתי על רונן,
ושלחתי לאבא שלי והוא הדפיס,וזה הכל בג'בריש.
רונן בילבל לי הכל...לא יודעת,אולי זה מה שהוא עושה...אולי הוא רצה למסור לנו משהו.
אז אין ברירה,ואני אעלץ להקריא מהמכשיר הזה,זה מאוד מצער אותי.
חמש שנים בלי רונן.
בשנים האחרונות הילדים באים איתנו לאזכרות.
נדמה לי שהשנה אפילו אמיר יהיה גדול מספיק כדי להקשיב.
אז החלטתי השנה ברשותם לספר על הילדים ועל רונן.
חלק סיפרתי כבר בשנים קודמות.
הדבר שהכי בולט לי הוא שהילדים הם ספורטאים.
ספורטאים אמיתיים עם כל הלב והנשמה.
לא חובבנים כמוני.
הם גם מוכשרים מאוד וגם רציניים מאוד.
עידו כידוע הוא שחקן כדורגל כל השנים,
השנה הוא הצטרף לקבוצה מקצועית,מכבי צור שלום,
ובשבת האחרונה חגגנו ביחד את הזכיה באליפות הליגה שלהם.
אחרי 24 משחקים,מתוכם 19 נצחונות,משהו כזה.
לא הייתי בכולם,אבל הייתי ברובם.
בתחילת השנה,עידו היה חדש בקבוצה,ולא קיבל לשחק הרבה במשחקים,
כי זאת קבוצה אמיתית,ומשחק מי שהכי טוב.
למרות הקושי,הוא עבד כל השנה,שלושה אימונים קשים בשבוע,
חוץ מהמשחק כמעט כל שבת.
בהמשך הליגה הוא עלה בד"כ בהרכב הפותח,שיחק רוב המשחק ותרם המון לקבוצה.
נוגי התחרתה שנה שעברה במסגרת נבחרת אקרובטיקה,
אחרי ארבע שנים של אימון אינטנסיבי בתחום.
היא זכתה בדיוק לפני שנה באליפות מחוז הצפון,ובאליפות מכבי ארצית.
התחרויות דורשות לבצע תרגילים קשים,מול קהל ענק באולם ספורט ענקי,
ושלושה שופטים יושבים ליד שולחן,ורושמים,הם מאוד מפחידים.
עומדים בשקט על המזרון עד שהשופטים נותנים סימן,צריך להתרכז,
ואז לבצע את התרגיל,פעם אחת,זהו.
זה רמות לחץ,שאני מהיציע כמעט התעלפתי.
והיא זכתה באליפויות.
השנה נגה פרשה מאקרובטיקה,כי היא החליטה להקדיש את זמנה לריקוד.
גם את זה היא עושה ברצינות רבה כמו שהיא עושה כל דבר.
היא אירגנה לעצמה שלושה שיעור ריקוד בשבוע.
בעוד חודש אנחנו ניצפה במופע הסיום שלה.
ואני בטוחה שיהיה מקסים ומרגש,ואנחנו מחכים.
היא ממשיכה להתאמן גם באקרובטיקה בריקוד,אל תדאגו,
באליפות בתי הספר באתלטיקה,רונן מאוד החשיב אתלטיקה כמו שאתם יודעים,
שהתקימה לפני שבועיים היא הגיעה למקום שלישי בריצה,למרות שהיא בכיתה ד',
האליפות היא עד כיתה ו'.
אז אנחנו מחכים לראות מה יהיה בשנים הבאות.
אמיר הוא בן שש וחצי,והוא בגן חובה.
הוא גם ספורטאי מוכשר ומסור לא פחות מהאחי שלו.
גם הוא כמו אבא שלו ואחיו הגדול בחר בכדורגל.
והשנה הוא עשה קפיצה גדולה מאוד בזכות האימונים של עידו,
שמיישם את מה שרונן עשה בשבילו,כשהוא היה בגיל של אמיר,ומאמן אותו כמעט כל יום.
אמיר הוא גם שחקן מוכשר,והוא משחק לא רק בקבוצה של ילדים בגיל גן,
אלא גם הוא הילד היחד בקבוצה שמשחק גם בקבוצה שך ילדים מכיתה א-ב,
קידמו אותו בגלל שהוא כ"כ מוכשר.
מה שאומר עוד שני אימונים בשבוע,והשתתפות במשחקים נגד קבוצות אחרות.
אז כמו שאתם מבינים הספורט לוקח חלק חשוב בחיינו,
הרבה מאוד הסעות...
הילדים יודעים שרונן החשיב מאוד את מקצוע הספורט בבי"ס,
ונהג לצטט את המורה מחטי בכל הזדמנות.
שהוא היה ידען גדול של ספורט,יחד עם גילי.
ובכלל שלהיות ספורטאי היא חשוב לו מאוד מאוד.
קשה להעביר את ההרגשה של צפיה במשחק גמר או בתחרות או בהופעה של הילדים.
מן תערובת מציפה של גאווה ענקית ואושר,יחד עם צביטה של החמצה.
איך רונן מפסיד את זה,הוא היה כ"כ גאה ומאושר.
כשרונן היה חולה,לפני פסח,
היתה תקופה שהוא היה ברמיסיה,שזה נסיגה של המחלה,והוא הרגיש טוב.
אז הוא התפנה לרגע לחשוב מה הוא היה רוצה לעשות,חוץ מהשיגרה הרגילה.
והוא לא היה צריך הרבה לחשוב,כי הוא ידע מה הוא רוצה לעשות.
הוא רצה לנסוע עם הילדים לראות משחק של ברצלונה.
התחלנו כבר לברר,אני זוכרת ששריינתי כבר כרטיסים באיסתא,
ואז חלה התדרדרות במחלה,ורונן הרגיש שהנסיעה תהיה קשה מדי,
ולא נסענו אז למשחק.
לפני חודש לכבוד הבר מצווה,עידו בחר,בלי קשר לסיפור הזה,לסוע עם גילי ואיתי למשחק בברצלונה.
זכינו למשחק מאוד מותח ומרגש עם ארבע גולים של ברצלונה,של כל הכוכבים.
אני,שנהייתי חובבת כדורגל,ומבינה קצת בזכות עידו,בכ"ז כמעט בכל שבת אני במשחק,
זכיתי לראות את המשחק שרונן כ"כ רצה שנראה.
אמירוש הוא לא רק שחקן כדורגל,הוא משקיע בכדורגל את כל זמנו.
כולל משחקי דמיון,וברור וחקירה לגבי קבוצות,כללים והסטוריה של כדורגל.
הוא גם מנסה לחקור את ההסטוריה של רונן בכדורגל,
ואני מנסה,אבל לצערי אני לא יודעת את כל הפרטים.
לאמיר יש משימה קשה במיוחד שאין לאף אחד אחר,
הוא צריך,הוא חייב להכיר את רונן ולזכור אותו,
בלי שהוא כמעט הכיר אותו,ובלי שהוא בכלל זוכר אותו.
ממש כמו רונן הוא מבצע את המשימה שלו ביסודיות ובעומק.
הוא משקיע את כל כולו,נותן חשיבות לכל פרט,וזוכר כל מה שאומרים לו.
אז אם מישהו מיכם יכול לתרום לו פרטים,ולספר לו על הקריירה של רונן בכדורגל,
אני בטוחה שהוא ישמח.
כרגיל אנחנו אוהבים מסורות,וגם רונן היה חובב מושבע של מסורות והרגלים.
אז כמיטב המסורת שלנו נסיים בשיר.
את השיר גם השנה בחרה נוגי.
אנחנו בחרנו יחד נוגי ואני.
והוא אחד השירים האהובים על נוגי ביותר.
כשבדקתי ראיתי שהוא יצא לאור בתחילת מאי 2012,
ממש לפני שרונן מת.
אז אני לא יודעם אם הוא הספיק לשמוע אותו,ומה היתה דעתו עליו.
זה משהו שחסר מאוד לי ולעוד הרבה אנשים,
לשמוע את דעתו של רונן על עניין כלשהו,קטן או גדול.
כי לרונן היתה תמיד דעה מעניינת,ומנומקת הייטב.
זה היה גם מרגיע להתיעץ איתו.
אז אנחנו לא יכולים לדעת מה היתה דעתו של רונן על השיר,
אנחנו אוהבות את השיר.
זה שיר של עברי לידר,שמתחיל במילים "מישהו פעם אהב אותי ככה".
אנחנו נשמע אותו
מישהו פעם
עברי לידרמילים ולחן: עברי לידר
מישהו פעם אהב אותי ככה
לעלות על ספינה לשלושה שבועות
באמצע הלילה שיכור מרוב אושר
לקפוץ הוא לא יודע לשחות
מישהו פעם רצה אותי ככה
אני הייתי יפה והוא די צעיר
כתבנו מכתב לא היה בזה פחד
שהכל אפשרי אם מספיק מנסים
מישהו פעם אהב אותי ככה
לכתוב על היד בצבעים לתמיד
את ראשי התיבות של שמותינו ביחד
בתוך לב אדמדם עם פרחים
מישהו פעם רצה אותי ככה
לא היה לו אכפת מה אומרים אחרים
ואפילו שלא התאמנו ביחד
הוא המשיך לנסות ולכתוב לי שירים
מישהו פעם אהב אותי ככה
קצת בטירוף וזה היה לי נעים
מספיק בשביל לא לקום וללכת
כשמרוב אהבה נולדו הקשיים
מישהו פעם רצה אותי ככה
לכתוב לי מכתב של 20 עמודים
לתאר שם הכל על כשנהיה יחד
בתיאור מדויק עם פרטים
מישהו פעם אהב אותי ככה
כמו שהיום כבר בקושי רואים
אבל אני הטיפשה לא רציתי לקחת
את החיים שהציע שרצה להגשים
מישהו פעם עזב אותי ככה
עלה על מטוס למקומות רחוקים
ונשארתי ריקה משותקת מפחד
שיהיה לי רק טוב ורגוע בפנים
מישהו פעם אהב אותי ככה
השמיע לי מוצרט מתקליטים ישנים
ואני הטיפשה לא הקשבתי ללחן
כי רציתי לטעום מהכל בחיים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה