אני תמר
ומי שלא יודע, אני מניחה שכולם יודעים,
רונן היה בקבוצת הלמדים שזאת קבוצת לימוד במסגרת לימודי משפטים,
שכוללת (בנוסף לרונן) את ליכט (אבי), לוי (אורן), וגם לנגר (נמרוד) שלא נמצא כאן.
וגם הנשים זכו ליהנות מקבוצת הלמדים הזאת.
אני אספר את הזיכרון הראשון שלי מרונן, והזיכרון האחרון שלי מרונן.
אז אבא של אבי זכה בפיס...
הוא לא באמת זכה בפיס אלא בכרטיס טיסה לארה"ב,
ורצינו לנסוע לארה"ב, אז אבי אמר "בדיוק יש איתי מישהו נחמד במשפטים
שבדיוק חזר מארה"ב עם החברים שלו, תלכי תתייעצי איתו".
אז הלכתי לדירת סטודנטים במעונות הר הצופים שהוא גר בה,
ואז רונן הושיב אתי בערך איזה שעתיים, והראה לי תמונות,
ועוד תמונות וסיפר וסיפר וסיפר...
זה היה מאוד ארוך ומייגע אבל הרבה אינפורמציה.
אז זה הזיכרון הראשון שלי מרונן.
אח"כ גם במסגרת קבוצת הלמדים בילינו די הרבה בצימרים ו...
היו לנו הרבה בילויים ביחד.
הזיכרון האחרון זה די בתקופה האחרונה של רונן,
כשהוא היה במצב די גרוע, אבל הוא היה מספיק חזק לבוא אלינו להדלקת נרות,
זה היה בחנוכה.
אז הם באו כל המשפחה והדלקנו נרות.
זה היה ביום האחרון של חנוכה ושרנו ואכלנו סופגניות ועוד כל מני דברים שהכנתי,
כששרנו "מעוז צור" אז ככה חלפה לי המחשבה שיכול להיות שזאת הפעם האחרונה שהוא שר "מעוז צור".
ומאז לא ראיתי אותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה